בעשרת ימי תשובה הייתי בהופעה "אדון סליחות" של דוד דאור בעיר העתיקה של סוסיא. זה היה משהו קסום, לא מהעולם הזה. חרבות של בית הכנסת הישן נצצו באורות ופסיפס של אור השלים את הפסיפס המקורי. הורים של אישתי היו איתנו, הופעה ראשונה שלהם במולדת. למולדת זו ייקח זמן להפוך לביתם גם במובן הרוחני, הרגשי, אבל אין בית אחר. כל בית אחר, יהיה מפואר ונוח אשר יהיה זה רק השאלה, שכירות לזמן מוגבל. לא משנה, בניו יורק, בלוהנסק, בדושנבה. בית זה רק כאן. בסוף כולם מגיעים, הכל שאלה של זמן. שנה טובה וגמר חתימה טובה